אוי לא!

אוי לא!!! (הללויה!)


כשצרה מופיעה עליך מהר לשבח.

אחרים אולי יאמרו "אוי לא!" אבל אתה

תמצא עצמך נפתח כמו שושנה

המאבדת עצמה עלה אחר עלה.

מישהו פעם שאל שיח‘ גדול מה זה סופיות.

"תחושת האושר כשמגיעה אכזבה פתאומית".


אז זה התחיל בתאונת רכב. לא אכנס לפרטים רק אומר שהייתי אשמה כי לא הסתכלתי בפנייה, כי אישה מאד נחמדה שהגיעה משמאל האטה, חייכה אלי ונתנה לי לעבור,

ובעוד אני מחייכת אליה חזרה בתודה,

לא ראיתי שמצד ימין מגיע אוטו

מהיר כפלח ברק,

שנכנס בי ועיקם לי את כל הדלת, ולא רק.


אוי לא!!!


תודה לאל, ובאמת תודה שזה כל מה שקרה (גם הדלת שלה נשברה)

אבל גם אני וגם היא בסדר, והיא עלי אפילו לא ממש צרחה (רק בהתחלה).

אבל כמובן שזה היה באסה לא נורמאלית.

קשרתי את הדלת והלכתי לפחח בבקעה אל גרביה שאמר לי 1700 ₪. (שיחסית לנזק זה ממש טוב). לעצמי אמרתי: מממ... הדלת ליד הנוסע וגם הדלת מאחור לא נפתחת לא נסגרת אבל הדלת של הנהג בסדר והאוטו נוסע, נחליט כבר מה לעשות, לא צריך למהר....

נשארו שתי דלתות ואפשר להסתדר...


למחרת בבוקר האוטו לא התניע כי הנורה מן הדלת הפתוחה גמרה את המצבר.

אז קראתי לחשמלאי שיסדר.


במוצאי יום העצמאות קבעתי עם מיכאל (נגן קלרינט) בכפר ויתקין.

רצינו לעשות ניסיון רומי יחדיו, שהוא ינגן כשאני מספרת.

חניתי ליד הבית שם התארח, צמוד לקיר, לא הייתה חנייה.

פתחתי את הדלת ו...וום!!! מכונית עברה ובדלת נתקעה.


אוי לא!!!!


רגע!

מהר לשבח!

הללויה!

לא קרה לי שום דבר וגם לא לה, ועל זה תודה תודה תודה!

אבל הדלת שליד הנהג נשארה תלויה על ציר.

מיכאל עזר לי לקשור אותה לאוטו (שעדיין נוסע) ונסעתי.

נשארה דלת אחת מאחור שנפתחת נסגרת, יכולה לטפס בין המושבים כדי להיכנס ולצאת.


מזל שאני קטנה.



קיוויתי שהפעם אני לא אשמה

אבל בביטוח אמרו לי שכנראה אני כן.


נפתחת כמו שושנה, מאבדת עצמה עלה אחר עלה, דלת אחר דלת.


הנחתי שמדובר בעוד כ 1700 ₪ אז לא הלכתי שוב לפחח.

בכלל תיארתי לעצמי שכנראה אזרוק את האוטו,

לא שווה להשקיע

באוטו בן 17 שבקושי מתניע (זה בשביל החרוז, הוא דווקא מתניע מצוין)

ואין צורך לומר שליבי לא ממש הריע

באותם רגעים

ליפי הבריאה ופריחת החיים,

(למרות שככה רומי ממליץ)

ובתוך כל הבלגן הרגשתי די בודדה...

אוף! למה אין שם אף אחד כשממש צריכה עזרה.

וחזרתי הביתה לשבת לבד בחושך כמו פולנייה ראויה,

אבל לפני שהלכתי לישון משכתי קלף של רומי.



יגונך על שאבד לך

מרים מראה אל המקום בו אתה עמל באומץ.

מצפה לגרוע מכול אתה מסתכל

והנה הפנים המאושרות שחיכית לראות...



אמרתי או קי....

אבל לא ממש נרגעתי

למרות שניסיתי והירפתי ונשמתי

ואז...

ומשהו קרה...

ראשי היה בליל של מחשבות טורדניות ודאגה,


בתוכי איזו תפנית התרחשה,

אותן פנים מאושרות שהן גם פניכם גם פני

ניבטו כך פתאום אל מול נגד עיני



משהו בפנים אמר: יאללה, מה כבר יכול להיות, אז לא יהיה לך אוטו אז הלכו כמה אלפי שקלים...אז מה


....

הכול כשורה...


וקמתי בבוקר, ובתוכי איזו שמחה משונה, יצאתי לאוטו, נכנסתי מהדלת האחורית שנשארה בתפקודה, זחלתי בין המושבים אל כיסא הנהג ונסעתי דבר ראשון לחשמלאי שינתק לי את הנורה השנייה מהר,

שלא יגמר שוב המצבר,

דלת קשורה מימין ודלת קשורה משמאל,

אבל האוטו נוסע כמו גדול,

ושם...בחצר המוסך...

פגשתי מלאך.

בדמות גבר מבוגר שהזדמן לשם במקרה, עיראקי חובש כיפה, שהסתכל על האוטו ושאל מה קרה,

סיפרתי לו ואמרתי שאני אשמה.

בשני הצדדים.

ובמקום לומר לי למה לא נזהרת וכאלה מן דברים

הוא אמר שזה קורה לכולם לפעמים.

הוא שאל אם אני צריכה עזרה, הוא יכול לסדר לי ושום דבר לא נורא,

שאלתי כמה עולה,

אמר לי אל תדאגי.

אמרתי כשאומרים לי אל תדאגי זה קצת מדאיג אותי ,

הוא אמר שהוא אדם שאוהב לעזור

ואמרתי...אוקיי...אמממ.....אההה....גם אני...


בקיצור סידר לי את שני הצדדים של האוטו באלף שקל.

והדלתות עכשיו כולן נפתחות ונסגרות.

והרגשתי עשירה.

כמו בסיפור על היהודי שבכה לרבי כמה צפוף ורועש לו בבית עם שמונת ילדיו, והרב אמר לו להכניס גם את העז והפרה ואז כשהוא הוציא אותם הייתה לו רווחה גדולה.


תחושת האושר כשמגיעה אכזבה פתאומית...


וגם פגשתי מכונאי שהוא ממש צדיק

ולכל מי שיש לו בעיות באוטו זו גם המלצה...


נפתחת כמו שושנה...

עלה אחר עלה,

דלת אחר דלת,

אכזבה אחר אכזבה...


הללויה!


3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול