ערב הבחירות -- ספטמבר 2019
סיפור קטן וסרטון ליום טרום בחירות.
לפני כחודש בפסטיבל Sound and Silence בפורטוגל, פגשתי רקדנית. שחומת אור ומאירת עיניים, צפיתי בה רוקדת בחן רב בטקס הפתיחה ולמחרת נפגשנו באקראי על השביל מחוץ לדום המרכזי של הפסטיבל. "מקסים רקדת", אמרתי. מאיפה את? "אני חיה בקוסטה ריקה אבל אני במקור מלבנון". נשימתי נעתקה לרגע. "אני מישראל"י. ובעיניים פעורות היא השיבה: "אהה" וכאילו ברור שזה הדבר היחידי שאפשר לעשות, התחבקנו. ואני התחלתי לבכות.
למה בכיתי? אני הרי חיה כאן. לא חדש לי לפגוש ערבים. הקונפליקט הוא חלק מן הנוף היומיומי שלי, גם אם ברקע, לפעמים ברקע הרחוק מאוד (כאילו), כמו מוזיקה צורמת שכבר לא ממש נשמעת מרוב שהפכה הרגל, אך שעדיין נקלטת בחיישנים העדינים של הגוף והלב, חורצת סימני כאב דקים בחדרי הנפש החבויים.
התחבקנו ובכיתי. כי מפגש זה, על שביל פסטיבל בפורטוגל, עם רקדנית לבנונית מתוקה ומאירת עיניים, כמו באחת הציף בי כאב עתיק ועיקש של שנים ודורות; כאב האדמה השסועה הזו עליה אנחנו חיים בחירוף נפש, מבקשים עדיין לקרוא לה בית. כאב של פצע מדמם המדיף אדי שנאה ופחד מוגלתיים שלמדנו לקבל כמנת חלקינו. כאב של קרע מכוער המקומם את הלב כי לא כך נועדו לחיות בני אדם. התחבקנו אני והיא על השביל בפורטוגל, ובכיתי.
לקטע האחרון של מופע הרומי שלי בפסטיבל, הזמנתי את אסטל הלבנונית Estelle Zaghloul לרקוד למען שלום במזרח התיכון, לרקוד למילותיהם של רומי וחאפיז ולצלילי השיר היפיפה של Mirabai Ceiba Ocean of my Dreams.
הסרטון למטה מראה רגעים מכל זה. הוא מתחיל בסיפור המפגש על השביל (ששיתפתי גם במופע עצמו) וממשיך בקטעי השירה והריקוד. היו לי מעט מאוד קטעים מצולמים מן המופע אז תפרתי את הפסקול כמיטב יכולתי עם מה שהיה, ומצילומים אחרים ותמונות סטילס. אבל רואים את אסטל רוקדת את ליבה ושומעים את הקול שלי נשבר ולרגעים גם בוכה כי תוך כדי מופע המשיכו לבוא הדמעות.
הסרטון עוד בתהליך, חסרים כתוביות והעריכה ממש לא גמורה, אבל מאוד רציתי להוציא אותו היום לפני הבחירות, כי אני מתפללת, כל כך מתפללת שנקום ביום רביעי בבוקר לחלום חדש.
אז בואו נתפלל. נתפלל ואף נודה על רגעים צורבים ביופיים, בהם אנו זוכים לפגוש זה את זו, לבבות מול לבבות, בני אדם לבני אדם, ולהיזכר בכך ש... כפי שאומר לנו חאפיז: Your heart and my heart, are very very old friends צאו לקלפיות מחר למען השם ולמען השמש שתמשיך כאן לזרוח ולמען הסיכוי לחיות חלום חדש. ומוזמנים גם לשתף. אמן.